פסק דין חלקי
1.תביעת נזקי גוף בגין תאונת עבודה מיום 21.10.07.
2.הנתבעת 1 היא המעבידה והנתבעת 2 – המבטחת בחבות מעבידים. הנתבעת 3 היא מי שנטען שהרכיבה במשאית את הבוכנות שנשברו בעת פתיחת הדלת האחורית (ראה להלן). הנתבעת 4 הינה מבטחת המשאית בביטוח חובה.
הדיון פוצל כאשר בשלב ראשון נקבע שתשמענה ראיות אך ורק בשאלת סיווג האירוע כתאונת דרכים.
3.וזה תיאור התאונה בסעיף 4 לכתב התביעה:
"ביום 21.10.07 נפגע התובע בזמן עבודתו, בעת פתיחת דלת אחורית עליונה של המשאית שמספרה 9494359, כאשר הבוכנות שמחזיקות את הדלת נשברו ומשניסה התובע לפתוח את הדלת כשהוא עומד תחתיה ודוחף אותה כלפי מעלה, היא נפלה והוא נפגע על ידי קצה הדלת החד באצבעות יד ימין".
4.בחקירתו בביהמ"ש ציין התובע בעדות ראשית כי: למשאית יש בחלקה האחורי (הארגז) רמפה תחתונה שאיתה מרימים משטחים עד שליש המשאית בגובה, ויש מכסה עליון שמרימים כלפי מעלה ו 2 בוכנות כדי להכניס משטחים גבוהים. אותו מכסה עליון נפתח ידנית באמצעות הבוכנות. אין עסקינן בשימוש בכוח המכני של המשאית, שכן אין שימוש בכוח מכני או הידראולי אלא מרימים את המכסה העליון ידנית באמצעות הבוכנות, ולא באמצעות לחיצה על כפתור או ידית.
ביום המקרה הייתה הרמפה התחתונה פתוחה, גודלה בערך 2 על 1.5 מ'. התובע עמד עליה יחד עם עוד שלושה עובדים ששמם צוין. הוא ביקש להעמיס את המשאית יחד עם אותם עובדים ולנסוע (עמ' 10 למטה). הוא הרים את המכסה העליון של הרמפה והבוכנות של אותה רמפה עליונה נשברו. אז ביקש התובע לתפוס את המכסה הנ"ל של הרמפה, כדי שלא יפגע בראשו, תפס אותו בידו ונחתך. צורף תיעוד רפואי, ממנו ניתן ללמוד על חתך ביד ימין.
5.בחקירתו הוצגה לו על ידי ב"כ נתבעים 1-3 התיזה לפיה ביקשו הוא ושניים משלושת העובדים הנוספים לתקן את הבוכנות: בוכנה אחת אכן התקלקלה ויצאה ממקומה, ואז שני עובדים נוספים הרימו והחזיקו את מכסה הרמפה העליון, בעוד הוא מנסה להחזיר את הבוכנה למקום; וכאשר הורידו שני העובדים את הדלת, פגעה היא ביד של התובע. התובע טען שאינו זוכר תיאור כזה וכי אינו זוכר שהתאונה ארעה עת ניסה לתקן את הדלת.
6.ואולם, לטעמי יש להעדיף את הגרסאות שמסר התובע בזמן אמת בסמיכות לתאונה, הן למעבידו במסגרת טופס ב.ל. 250 והן למוסד לביטוח לאומי על טופס הודעה על פגיעה בעבודה בחתימתו. התובע ציין במהלך עדותו כי חלפו כבר 3 שנים (היינו שייתכן שאינו מדייק בפרטי פרטים). על טופס ההודעה למל"ל ציין התובע כי "בעת העמסת המשאית הדלת האחורית של הרמפה נסגרה לי על האצבעות". תיאור זה תואם לכאורה תאורו בבית המשפט. ואולם בטופס ב.ל. 250 נרשם מפיו "לדבריו, בעת פתיחת דלת עליונה אחורית של המשאית, הבוכנות נשברו, וכאשר רציתי לסדר את הדלת, נסגרה הדלת על ידי".
לאשורה, איני סבור שמדובר בסתירה, אלא התיאורים בטופס ב.ל. 250 ובטופס ההודעה על פגיעה בעבודה משלימים זה את זה: התובע וחבריו העובדים, ביקשו להעמיס את המשאית. במהלך פתיחת הדלת העליונה של הרמפה בארגז המשאית, נשברו הבוכנות או אחת מהן, שמא יצאו ממקומן. וכאשר ניסה התובע לסדר את הדלת על דרך הכנסת הבוכנה או תיקונה, נסגרה הדלת על ידו.
7.אלא שכפי שיחוור, גרסה עובדתית זו אותה קבלתי בפסקה הקודמת כפי עמדתם של הנתבעות 1-3, אין בה כדי להכניס התאונה לגדרו של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה 1975 (להלן: "החוק").
בכל מקרה מדובר בחלק אינטגרלי מתהליך ההעמסה של המשאית. מתקיים חריג הפריקה והטעינה בסיפה של הגדרת "שימוש ברכב מנועי" שבחוק. הן על פי העדות בביהמ"ש והן על פי טופס ההודעה למל"ל, מדובר היה בחלק מתהליך ההעמסה של המשאית, היינו שנושא התיקון של הבוכנה נועד לאפשר ההעמסה כפעולת לוואי של טעינת המשאית. הכשל בבוכנות התגלה בכלל כחלק מתהליך הטעינה.
8.האירוע התרחש בזמן שהמשאית עמדה ולא נסעה. נשאלת השאלה האם חלה חלופת השימוש ברכב מנועי שבחוק שעניינה "הינתקות או נפילה" (של חלק מהרכב או מטענו) "מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו, ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד".
9.בע"א 10157/09 הכשרת הישוב נ' פטקין (פס"ד מיום 29.6.10) הובהרה משמעות התיבה "במסגרת עבודתו". בהלכת יונאי (ע"א 3024/94 יונאי נ' אררט פ"ד נא (5) 208) נקבע כי הביטוי "במסגרת עבודתו" צריך להתפרש באותו אופן, הן בחלופת טפול או תיקון דרך, והן בחלופת ההינתקות מרכב עומד או חונה, שכן הביטוי מופיע ככזה בשתי החלופות של הגדרת שימוש ברכב מנועי.
בעניין פטקין חודדה המשמעות של הביטוי "במסגרת עבודתו" בשתי החלופות השונות של הגדרת השימוש: זו של טיפול/ תיקון דרך וזו של הינתקות או נפילה מרכב עומד או חונה. נקבע כי "לגבי טפול דרך או תיקון דרך, לא יהיה באלה משום שימוש ברכב מנועי אם הטיפול נעשה במסגרת עבודתו של האדם כמכונאי רכב או כבעל מוסך, ואילו לגבי הינתקות או נפילה אלה לא יהוו "שימוש ברכב מנועי" כל עוד התרחשו במהלך טיפולו של אדם ברכב במהלך עבודתו, פשוטה כמשמעה, אף אם לא מדובר בתיקון מכאני מקצועי של הרכב".
אם כן, על פי פסק הדין בעניין פטקין בבואנו לבחון את חלופת ההינתקות או הנפילה מרכב עומד או חונה, נדע אל נכון כי אין קיום בענייננו לחלופה זו וזאת משני מטעמים מצטברים, שדי באחד מהם כדי להחריג חלופה זו שבהגדרת השימוש ברכב מנועי: ראשית, התאונה התרחשה תוך טיפולו של התובע ברכב במסגרת עבודתו, כאשר התובע ביצע עבודתו הרגילה ולצורך חלופה זו אין חובה שיהא עובד מוסך מקצועי או מכונאי רכב, ואין חובה שיהא מדובר בתיקון מכאני מקצועי של הרכב. שנית, אף אלמלא כן, מדובר בפעולת לוואי של טעינת הרכב הנכנסת לחריג טעינה ופריקה (סעיף 6 לפסק הדין בעניין פטקין). ברע"א 418/03 אוסם תעשיות מזון נ' סמדג'ה נקבע כי חריג הפריקה והטעינה מתייחס ומחריג רק את הוראת הריבוי שצמודה לו לפניו ואין כוחו עמו לשלול חלופות אחרות שבהגדרת השימוש ברכב (פסקה 18 לפסק דינו של השופט ריבלין (כתוארו אז), פסקה 11 לפסק דינו בעניין פטקין), אך זוהי בדיוק החלופה בה עסקינן.
10.לאשורה, כיוונו הנתבעות 1 – 3 יהבן לחלופה השניה, שבהגדרת השימוש ברכב מנועי, בה מופיע הביטוי "במסגרת עבודתו", זו שעניינה בטפול/תיקון דרך. וזו לשונה: "טיפול דרך או תיקון דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו". כאן כאמור, מתפרש הביטוי "במסגרת עבודתו" על פי הלכת יונאי, כך שמדובר בתיקון מכאני מקצועי של הרכב. תיקון כזה אומנם לא בוצע, כך שאין כאן מכשול בפני התקיימות החלופה. ואולם, יש לבחון כעת האם אכן מדובר בתיקון או טיפול דרך כהגדרת ביטויים אלה בהלכה הפסוקה, והתשובה שלילית.
11.הדין בעניין זה סוכם על ידי בעניין אחר (ת.א. (חי') 1539-10-08 דרוויש חאלד נ' אלדד בשיר) באלו המילים:
"...בענייננו טרם החל שלב הנסיעה. גם אין מדובר בחיבור חלק של הרכב החיוני לנסיעתו, לא טיפול דרך ולא תיקון דרך. ברע"א 5099/08 חסן נביל נ' הדר (מאגר נבו) הוכרעה שאלה האם דרכי השימוש המנויות בהגדרת "שימוש ברכב מנועי" שבחוק, הינן רשימה סגורה. ניתן מענה חיובי לשאלה זו. (עיין בסעיף 5 של פסה"ד וכן ברע"א 9084/05 אגד בע"מ נ' ינטל (פרסום נבו)). נשללה האבחנה בין שימוש עיקרי לשימושי לוואי שנועדה להרחיב את דרכי השימוש (בכפוף לפרשנות גדריהן של דרכי השימוש המפורשות בהגדרה). באותו מקרה נקבע שנפילה מארגז של משאית לעת קשירת מטען שעל רכב קודם ליציאתו לדרך, לא מקיימת את חלופות השימוש של נסיעה ברכב או טיפול דרך.